1לכלב אינה צריכה שריפה ותנן נמי כל המיוחד למאכל אדם טמא עד שיפסל מלאכול לכלב הא אם נפסל מלאכול לכלב נפיק ליה מתורת אוכל והוה לי' עפרא בעלמא ותניא נמי בתוספתא הקילור והאספלנית והרטיה שנתן לתוכה קמח אין צריך לבער מלוגמא שנסרחה אין צריך לבער:2דף מו. בצק החרש אם יש שם כיוצא בו שהחמיץ אסור אין שם כיוצא בו מהו אמררבי אבהו אמר רבי שמעון בן לקיש כדי שיהלך אדם מן מגדל נינוה לטבריא דהיינו מיל:3מתני' כיצד מפרישין חלה בטומאה ביום טוב ר' אליעזר אומר לא תקרא לה שם עד שתאפה בן בתירא אומר תטיל בצונן אמר רבי יהושע דף מו: לא זהו חמץ שמוזהרין עליו בבל יראה ובל ימצא אלא מפרישתה ומנחתה עד הערב ואם החמיצה החמיצה:4גמ' דף מח. תניא רבי אומר הלכה כרבי אליעזר ור' יצחק אמר הלכה כבן בתירא והלכתא כרבי אליעזר כדפסק רבי דקי"ל הלכה כרבי מחברו ועוד דהא דר' אליעזר שייכא בהך אחריתי דר"א דף מח: דאמר אף הרודה ונותן פת5לסל הסל מצרפן לחלה וחד טעמא הוא וכבר פסק שמואל הלכה כרבי אליעזר דאמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי אליעזר ואמר ר' חנינא ואפי' כעבין דאין נושכות זו בזו הסל מצרפן לחלה אלא מיהו הני מילי בארץ ישראל דחלה דאורייתא היא וכיון שהיא חלה טמאה לא חזיא לאכילה כלל לא לגדול ולא לקטן ולפי שאסור לאפות ביום טוב דבר שאינו אוכל נפש וגם אסור לשרוף קדשים ביום טוב הוצרך לומר לא תקרא לה שם עד שתאפה דכיון דלא נקרא לה שם חלה עדיין לא נתקדש וכל ריפתא וריפתא דאפייה אמרינן הא היא דחזיא לאכילה וכד מיפרשא לחדא מינייהו וקרייה לה חלה אשתריין הנך כולהו ומיתסר לן ההיא חלה בלחוד ושביק לה עד מוצאי יו"ט ושריף לה6אבל חלת חוצה לארץ דמדרבנן היא לא צריכה ולא מידי אלא קורא לה שם ואפי' לכתחלה ואכיל לה כהן קטן דאמר שמואל בכורות דף טז. אין חלת חוצה לארץ אסורה אלא למי שטומאה יוצאה עליו מגופו באיש עד שיראה קרי ובאשה עד שתהא נדה ואי ליכא כהן קטן עבדינן כר' אליעזר דאמר לא תקרא לה שם עד שתאפה ולכי נפיק יומי טבא שרפינן לה וכן הלכתא7דף מו: איתמר האופה מיו"ט לחול רב חסדא אמר לוקה ורבה אמר אינו לוקה
